| האחים רייט היו אנשים פשוטים אבל עם שאיפות "בשמיים", כישרוניים והחלטיים. המטוס שלהם היה שביר, וההנדסה שלו התבססה על עקרונות יסוד - פרפר קטן לעומת נשרי הטכנולוגיה שבאו בעקבותיו. |
|
ואז שוב אורוויל ושוב וילבור ערכו ארבע טיסות. המטוס הדו-כנפי שלהם המריא ממסילת עץ באורך 18 מ' אל מול רוח במהירות של 30 קמ"ש. בטיסה הראשונה טס אורוויל למרחק של 36 מ' ב- 12 שניות. בטיסה האחרונה והארוכה ביותר הגיע וילבור למרחק של 260 מ' ב- 59 שניות.
|
|
|
|
Flyer תלוי דרך קבע במרומי המוזיאון, אבל לכבוד חגיגות המאה הורידו אותו כדי שהמבקרים יוכלו לבחון אותו בגובה העיניים. ד"ר ג'קב מסביר את הנקודות החדשניות שהיו במטוס: "האחים רייט ראו את המטוס כמערכת," הוא אומר. "הוא לא היה המצאה אחת בלבד, אלא המצאות רבות שהיו חייבות לפעול בתיאום."
וילבור התבונן בציפורים וראה שהן שומרות על איזון צדי בעזרת פיתול הנוצות בקצה הכנפיים. ואז, ביום בהיר אחד, כשהוא משתעשע בעיוות קצותיה של תיבת קרטון בכיוונים מנוגדים, עלה בדעתו הרעיון לפתל את הכנפיים. "זוהי אחת מפריצות הדרך של האחים רייט," אומר ד"ר ג'קב.
האחים בחנו את הרעיון באמצעות עפיפונים ודאונים. כשהקצה הגמיש בצד אחד הוטה כלפי מעלה, הקצה בצד השני הוטה כלפי מטה. הדבר הגדיל את זווית ההתקפה בצד אחד והגביר את העילוי בצד הזה. הממציאים שקדמו להם ניסו שליטה דומה בטיסה באמצעות הסטת משקל גופו של הטייס מצד לצד. פיתול הכנפיים אפשר לטייס לשמור על המטוס בשיווי משקל או להטות אותו שמאלה וימינה על ידי משיכה בכבלי מתכת. היום עושים זאת באמצעות מאזנות (Ailerons) - מדפים שמותקנים בשפה העורפית החיצונית של הכנף - אבל הרעיון צמח אצל האחים רייט והיה מרכיב חשוב בפטנט שרשמו על המטוס.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה